Genya Koren - A Memorial Site

 Life Story of Genya Koren: Hebrew

 

גניה קורן, ניצולת שואה – סיפור חייה
גניה היתה הבת היחידה והקטנה מבין שבעה אחים לבית סובל : אברם (רואה חשבון), אהרון (רואה חשבון והיה בפרטיזנים בעת המלחמה),  יוסף (עורך דין. נשוי+2 בנות), ישראל (מהנדס. נשוי לשרה+בן ובת), חיים (רווק) והרמן ([הנק], רווק, סטודנט לרפואה, יליד 1912). ארבעת האחים הראשונים היו נשואים והתגוררו , חלקם בסטרי וחלקם בדרוביץ'. האב יצחק היה רואה חשבון, היהודי היחיד מבין אנשי עיירת קז'ימייז'ה שבעיר לבוב אשר עבד במכרות הנפט, ואילו האם רחל היתה עקרת בית. המשפחה שמנתה את גניה, שני אחיה הצעירים וההורים, נהנתה ממצב כלכלי טוב, התגוררה בווילה והשכירה את אחד החדרים לאוקראיני. האחרון נהג להתחלק עם בני המשפחה במרתף לשם אחסון ירקות בעונת החורף. המרתף כלל חדר סודי, שלא נראה לעין מבחוץ כיוון שדלת הכניסה אליו היתה ארון חיצוני, ובחדר זה אוכסנו תפוחי אדמה של המשפחה ושל הדייר האוקראיני. למעשה, בחדר זה הסתתרה המשפחה כאשר כבשו הגרמנים את לבוב. בעת המלחמה, כפי הנראה בשנת 42', פרצו הגרמנים למרתף הסודי, שבו הסתתרו בני משפחת סובל, ועשו זאת בעקבות הלשנה של האוקראיני, אשר היה אנטישמי. המשפחה הובלה אל הגטו. באחד הימים יצאה גניה מן הגטו בהיחבא יחד עם ילדים אחדים בכדי לחפש תפוחי אדמה ביער הסמוך. כאשר היא שבה לאחר יומיים, נודע לה שבני משפחתה – הוריה ושני אחיה, אינם עוד בגטו ואינם עוד בין החיים. באחד הימים הגיעה אל הגטו הילדה הנוצרייה נאדיה כדי לבקר את גניה. נאדיה היתה בתם של סטפן ובוז'ינקה מן הכפר מדיינוק; סטפן היה אחיה של מארושה - מאריה, אשר שימשה האומנת של בני משפחת סובל. באותו היום נקבע על עוצר – הגרמנים צעקו לעברה של נאדיה ופקדו עליה לעצור, אולם היא נתקפה בהלה והחלה לרוץ. הגרמנים ירו בה והרגוה. דודתה, האומנת מארושה, נטלה את תמונתה של גניה והדביקה אותה בתעודת הזהות הנוצרייה של נאדיה. האומנת ואחיה הגיעו אל הנאצים שבגטו לבוב ותבעו לשחרר את גניה, כיוון שלדבריהם נעשתה טעות, והנערה איננה יהודייה (יש לציין כי גניה אכן נראתה כנערה נוצרייה בעלת מחלפות שיער בלונדיני ועיניים ירוקות). גניה שוחחרה מהגטו הודות לתעוזתם של האומנת ואחיה. אחי האומנת עזב את כפרו עם אשתו והוריה כדי למנוע הלשנות מקרב אנשי הכפר על גניה, אשר התחזתה לבתו. האומנת וכן האח ומשפחתו עקרו לכפר אחר, שבו החביאו במרתף משפחה יהודייה (הורים, שני בנים ובת). במהלך שלוש שנות המלחמה הנותרות התחזתה גניה לבת הנוצרייה, נאדיה; היא לבשה את בגדיה, ענדה את שרשרת הצלב שלה, הלכה לבית הספר הנוצרי וכן ביקרה בימי א' בכנסייה. עם תום המלחמה נלקחה המשפחה היהודייה שהוחבאה במרתף לארה"ב בידי קרוב משפחה, ואילו גניה עברה לקראקוב שבפולין ולמדה את מקצוע האחיות. בנובמבר 1947נישאה גניה סובל לברנרד קורן (1906-1991) מן העיר סטניסלבוב, אשר שכל את אשתו הראשונה ואת שני בניו בני השנתיים והשש בשואה ונלחם עם צבא רוסיה כנגד הגרמנים. שנה לאחר מכן, ב1948, מתו האומנת ואחיה ממחלת הטיפוס. ב1950 עלתה גניה עם משפחתה לארץ והתיישבה בהרצליה. גניה זכתה לגדל ארבעה ילדים ותשעה נכדים. יהי זכרה ברוך